<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שלישי ס"ב</h1>
<h2>דף לז:</h2>
יש מן הגדולים שכתב שהאוכל כל שהוא מן הפת אע"פ שאין בו כזית מברך עליו המוציא. והראב"ד כתב, אע"פ שפחות מכזית קרוי לחם אינו מברך המוציא ולא שלש ברכות לאחריהן אלא אם כן אוכל כזית, אלא בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות, כי אע"פ שאין [ברכת ה]מזון בפחות מכזית מכל מקום ממיני מזונות הם. אבל בוצע מלחם גדול אע"פ שאינו אוכל כזית מברך המוציא, וכן מברך על הפרורין אע"פ שאין בהם כזית אם דעתו לאכול כזית. ונראין דברי הראב"ד. ויש מי שכתב, שדעת הר"ם כפסק ראשון, שכתב האוכל פחות מכזית בין מן הפת בין משאר אוכלין והשותה פחות מרביעית בין מן היין בין משאר משקין מברך בתחלה ברכה הראויה לאותו המין ולבסוף אינו מברך כלל. וברכה הראויה למין הפת הוא המוציא. ושמענו מלשונו שמברך המוציא בפחות מכזית. ויש מי שאומר שאם דעתו כן ימצא סתירה בדבריו, כי הוא כתב גבי פת שפתת אותה פתין שלא יברך המוציא אלא אם כן יש בה כזית וצורת פת כמו שנבאר. לפיכך אמרו כי מה שכתב הנה ברכה הראויה לאותו מין, שמברך על פחות מכזית בורא מיני מזונות, כמו שכתב הראב"ד. ואין לשונו מוכיח כן. ומה שיראה לנו להעמיד שני המאמרים, כי יש חלוק בין פת מבושל לפת שאינו מבושל, כי בפת מבושל מצריך כזית (וצורך) [וצורת] פת לברך עליו המוציא, אבל כשאינו מבושל אע"פ שאין בו כזית מברך עליו המוציא. וכתב הר"ם הפת שפתת אותה פתים ובשלה בקדרה או לשה במרק אם יש בפתיתין כזית שניכר בהם צורת פת ולא נשתנית צורתה מברך עליו בתחלה המוציא ואם אין בהן כזית או שעברה צורת הפת בבשול מברך עליו בתחלה בורא מיני מזונות ע"כ. מלשון הר"ם שמענו שצריך כזית וצורת פת בין בקדרה בין בקערה. ויש מן הגדולים שכתב, שאם הוא מבושל בקדרה צריך כזית וצורת פת, אבל בקערה הואיל ויש לו צורת פת אע"פ שאין בו כזית מברך עליו המוציא. והר"ז כתב שבקערה אע"פ שאין בפירורין כזית ואין להם צורת פת מברכין עליהם המוציא. והראב"ד כתב בין בקדרה בין בקערה צריך צורת פת, וכשיש להם צורת פת אע"פ שאין בפרורין כזית מברכין עליו המוציא, והוא שדעתו לאכול כזית מהם. ופסק הר"ם נראה עיקר. ומי שפתת הפת לפתיתין דקין ואחר כך עירסן מברך עליהן המוציא. באר הר"ש ערסן הוא שלשן ואפאן בתנור. והראב"ד ביאר שדבקן על ידי משקה. ויראה לי שעל דבר זה כתב הר"ם או לשה במרק.
